<h1>המנהיג הלכ' תפילה</h1>
<h2>דף נו.</h2>
וצריך (לומ') להפסי' בין תיבה לתיבה, כדתנן בפסחי' פ' מקום שנהגו ו' דברי' עשו אנשי ירחו וגומ', שיהו כורכין את שמע ואומ' שמע ישרא' וגומ' ולא היו מפסיקי' דברי ר' מאיר, ר' יהודה אומ' מפסיקין היו אלא שלא היו אומ' ברוך שם וגומ'. ובירושל' שלא היו מפסיקי' בין תיבה לתיבה זעירא, ר' יוסי בשם ר' [אומ'] שלא היו מפסיקי' בין אחד לברוך, ע"כ יסוד העמרמי.
ולמדתם, שיהא למוד תם, שיתן ריוח בין הדביקי', בכל לבבך, על לבבך, בכל לבבכם, עשב בשדך, ואבדתם מהרה, על לבבכם, הכנף פתיל, אתכם מארץ, ולהפסיק בין היום ובין על לבבך, דמשמ' היום על לבבך ולא למחר על לבבך, וכן אתכם היום לאהבה דמשמ' ולא למחר וצריך להפסיק. ירושל' צריך להוציא בפה העיי"ן מאשר נשבע, שלא יהא כה"א חס ושלו'. אב"ן.
ברוך שם כבוד מלכות', אמ' חכמי' דיעקב אבינו ע"ה כשאמ' הקבצו ושמעו וגו', שבקש לגלות את הקץ לבניו ונסתלקה הימנו שכינה ואמ' דברי' אחרי' אמ' שמא יש פסול בזרעי כאברהם ויצחק אמרו בניו שמע ישר', כשם שאין בליבך אלא אחד כך אין בליבינו אלא אחד, פתח ואמ' ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, א"ח אע"פ שלא אמרו משה רבינו ע"ה אמרו יעקב התקינו לאומרו בחשאי, משל לבת מלך שהריחה וגו'.
<h2>דף קד.</h2>
בחתימ' יוצר המאורות ויש מקומות שאומ' לעושה אורי' גדולים, ואור חדש בציון תכין כדבר שנ' קומי אורי כי בא אורך, ובדברי קודשך כתו' לאמר אל יי' ויאר לנו, בא"י יוצר המאורו', ולא יתכן לחתום על אור העתי' כ"א על אור הבריאה דאמרי' בערבי פסחי' שצריך לסמוך בחתימ' מעין פתיחה ומעין חתימה, ולכך צריך לומר אחר המקראו' והתקין מאורות לשמוח עולם. וי"א ותקן מאורות לשמוח עולם בא"י יוצר המאורות, וכן כתב רב סעדיה גאון ז"ל ורב נטרונאי ז"ל. אב"ן.
<h2>דף קד:</h2>
אלהי נשמה אינה פותחת בברוך ולא מפני שהיא סמוכה לאשר יצר דלכי מתער אמרינן ליה, ואשר לברכת טהרת הנקבים גדולים וקטנים, אלא כשהיא סמוכה להמפיל שינה דלפני השינה ואלהי נשמה לאחר השינה. אב"ן. חבלי השינה על שם המקרא חבלים נפלו לי בנעימים וגומ' אברך את ה' אשר יעצני אף לילות וגומ'. ורבינו יעקב מ"כ אמ' כי אלהי נשמה דאינה פותחת בברוך דברכת הודאה היא כברכת השנים, בפ"ק דברכו' מאמתי מברכי' על הגשמי' משיצא חתן לקראת כלה, מאי מברך מודים אנחנו לך יי' אלהינו על כל טיפה וטיפה וכו', ואילו פינו מלא שירה, ברוך רוב ההודאות, ומקשינן רוב ההודאות ולא כל ההודאות אלא האל ההודאו', וכן יש לחתום בברוך שאמר מהולל בתישבחות, ומאי דחתים ברוב התושבחות כאילו ממעט בשבח ומשתקין אותו. ומכאן תשובה לאותן האומ' במעין שבע מעין הברכות ורוב ההודאות. ועל הנכון צריך לומר מעין הברכות וההודאות לאדון השלו'. אב"ן. ועל ברכת הנקבי' ראיתי רבינו ה"ר יצחק מדונפיר' נ"ע, שהיה מברך על נטילת ידים ואשר יצר פותחת בברוך שהרי על נטילת ידים אומ' כמה פעמי' לאכילה בלא אשר יצר, ואין דין ברכות הסמוכות שלא לפתוח בברוך זולתי הראשונה אלא כשהן סמוכות לעולם שאין אומ' זו בלא זו. אב"ן. ויש אומ' דחולקים בין גדולים לקטנים, דלקטני' מברכי' אשר יצר ולא נטילת ידים דהא אפי' לעבודה כשר היכא דלא שפשף, כדמוכח ביומא פרק אמ' להם הממונה, אבל בגדולי' מברך על נטילת ידים ואשר יצר דברכת אשר יצר דבר קדושה היא, והיוצא לגדולי' אינו כדי לברכה בלא נטילת ידים, כך שמעתי. אב"ן.
אקב"ו לעסוק בדברי תורה, כך קיבלתי מרבותי' בצרפת ובפורובי', ובתלמוד וביסוד העמרמי על דברי תורה וכן מנהג ספרד. וכן נראה לי דעל דברי תורה כולל עסק הלימוד ועשיית המצוות וישר. אב"ן. ואמרי' התם בפ' מאימתי אמ' רב יהודה אמ' שמואל השכים לקרות קודם שקרא ק"ש צריך לברך, לאחר ק"ש אין צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה. וכן למשנה ולתלמוד ולמדרש צריך לברך דאמ' רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנוייא בספרא דבי רב וקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין, מאי מברך על דברי תורה, ור' יוחנן אמ' הערב נא ורב המנונא אמ' אשר בחר בנו, ואמ' רב ספרא זו המעולה שבברכות הילכך נימרינהו לכולהו. יש ספרי' שכתו' בהם ר' יוחנן מסיים בה הכי מאריך הברכות, וחדא ברכה הווייא דאין לומ' הערב נא ברכה הסמוכה היא שהרי את שלפניה מטבע קצר בברכות הראשונות לחתנים, ועוד שאינה חותמת בברוך, ואיך תפטור את הבא אחריה מפתיחת ברוך, וצא ולמד מברכת אבות ויוצר אור וכן כולם. אב"ן. הערב נא, בא"י המלמד תורה לעמו ישראל, כך קיבלתי בצרפת, אך בספרד חותמין בא"י למדיני חוקיך, וכן היא בתלמוד פרק הרואה. ואשר בחר בנו וכו', אחרי שרוב פעמי' אינה סמוכה לחבירתה פותחת בה בברוך אע"פ שהיא מטבע קצר כברכת המצוות והפירות, כיון שיש בה שני ענייני' שבחר בנו לסגולתו ונתן לנו את תורתו. והחותם למדיני חוקיך לאו יאות עביד, דוד ע"ה בלשון בקשה ותחנון אמרו אתה יי' הברוך למדיני חוקיך, ולא בלשון ברכה והודאה. אב"ן.
ולפסוקי דזמרה תיקנו חכמי' ברכה לפניה' ברוך שאמר ולאחריהם ישתבח והיא הנקראת ברכת השיר בערבי פסחי', ועל כן ישתבח אינה פותחת בברוך, שהיא ברכה הסמוכה לחברתה, כדין כל הברכות הסמוכות, כמו שאמ' בערבי פסחי', על כן אסור לשוח בנתים דנראה כאילו ממעט ומחסר את ברכתו שלמקום, כי הראשונה הפותחת וחותמ' בברוך פוטרת הסמוכה לה מלפתוח בברוך, וזה שסח חיסר, ועבירה היא כמו שאמרנו, גדולה מזו אמרו סח בין תפילה לתפי' עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה, ויתבאר לפנינו בעה"ו בהלכות תפילין. אב"ן. בברוך שאמ', נהגו בצרפת לומ' ט"ו ובישתבח ט"ו ענייני שבח, כנגד ט"ו מתנות שנתן הקב"ה לישראל המנוייות באגדת פסח השנוייה במכילת'. וכן כתב רב אלפס ורב עמרם ז"ל שאסור לדבר כלל משהתחיל ברוך שאמר עד סוף ישתבח, ואף גם זאת לא ישוח כלל עד שים שלום לסמוך סדור השבח לתפילה. וכן מצאתי בירושלם, הסח בין ישתבח ליוצר אור עבירה היא בידו וחוזר עליה מערכי המלחמה. ואולי על זה סמך רב אלפס ז"ל שכת' ואסור לאשתעויי משהתחיל ברוך שאמר עד שים שלו'. ועוד מצאתי במדרש, א"ר אלעזר ב"ר יוסי פעם אחת היתי מהלך בדרך ומצאתי אליהו זכור לטוב ועמו ד' אלפי' גמלים טעונין, אמרתי לו מה אילו טעונין אמ' לי אף וחימה, למה לעשות נקמה (נקמה) באף וחימה ממי שמספרי' בין קדוש לברוך בין ברכה לברכה בין פרק לפרק בין אמן יהא שמיה לויתברך, ובין גאולה לתפילה, ולא עוד אלא שאין תפילתו נשמעת לפני המקום, שנ' לא אותי קראת יעקב, וכל המכווין בתפילה ואינו מדבר אין תפי' חוזרת ריקם, שנ' תכין ליבם תקשיב אזניך. אב"ן. ובירושלם במי שסח בין גאולה לתפי', משל לאוהבו שלמלך שבא והרתיק על תרעו שלמלך, יצא המלך לקראתו ומצאו שהפליג ועוד הוא מפליג. וכן אתה דן לכל הפסק הברכות הסמוכות.
